מוזיאון המוסיקה העברי הראשון

תכננו ביקור במוזיאון המוסיקה העברי הראשון בישראל ותוכלו ליהנות ממסע מרגש בין תרבויות שונות, שעיצבו את ההיסטוריה של השירה והמוסיקה העברית; בין עבר והווה בטכנולוגיה המתקדמת ביותר

מוזיאון המוסיקה העברי החדש בירושלים מציע למבקרים מסע מרגש, חדשני ורב-חושי בין תרבויות שונות שעיצבו את ההיסטוריה של השירה והמוסיקה העברית. המסע נע בין עבר והווה בטכנולוגיה המתקדמת ביותר.

ההיסטוריה של השירה והמוסיקה העברית רצופה השפעות של התפוצות השונות: אנדלוסית, מזרח תיכונית, מזרח אירופאית, מרוקאית, בלקנית ועוד. כמספר התפוצות גודל ההשפעות. מוזיאון המוסיקה, שנפתח לאחרונה, הוקם במטרה לתת במה לתרבות העשירה של המוסיקה העברית על כל השפעותיה וגווניה. המבקרים מקבלים טאבלט עמו הם מסיירים בשבעה חללים שונים. כל חלל מעוצב בסגנון אופייני לתרבות אותה הוא מייצג, כולל כלי נגינה וכתבי יד עתיקים מתקופות שונות בהיסטוריה של העם היהודי.

את האורחים מקבל בכניסה 'סבא לוי', דמות אנימה בתלת ממד שמדריכה את הקהל, בדרך בין הגלויות השונות אותן עבר עם ישראל. ההדרכה כוללת גם משחקים אינטראקטיביים, כלי נגינה עתיקים ועיצוב מיוחד בכל חלל, פרי יצירתו של המוסיקאי ומנהל המוזיאון, אלדד לוי.

גולת הכותרת של המוזיאון היא המשחק הראשון בהיסטוריה בתלת ממד ובמציאות עכשווית דרך משקפי אוקולוס. מדובר בסיור עצמאי בתוך 'בית המקדש', המלווה במוסיקה וסרטי תלת ממד, אשר גם אותם יצר לוי בתהליך עבודה ארוך לצד חברת AVSוחברת 'סנובול' בהמחשת רעיונות למציאות עכשווית.

המוזיאון הוא פרי חזונם המשותף של לוי ושל איש העסקים, לורנט לוי, שהשקיע בפרויקט כ-20 מיליון שקל. המתחם מהווה נדבך ראשון מפרויקט כיכר המוסיקה בה פועל המוזיאון. עוד יפעלו בכיכר מסעדות, אודיטוריום למופעים, אקדמיה למוסיקה ועוד.

החללים השונים מוקדשים, כאמור, לאזורים גיאוגרפיים משמעותיים בהתפתחות התרבות המוסיקלית היהודית.

מרכז אסיה: החלל כולל אלמנטים תרבותיים שמקורם באיראן, אזרבייג'ן ובוכרה. החל מארכיטקטורה ייחודית וכלה בסרטון קצר המתעד את תרבות ואורחות החיים. לאורך הקירות מוצבים כלי הנגינה העתיקים המאפיינים את התרבויות, כגון זורנה כורדית, זארב פרסי, רובאב בוכרי, פאנדור קווקזי ועוד. כלים רבים ומיוחדים אפשר לשמוע אך ורק דרך אזניות הסיור. המבקרים יכולים ליהנות ממשחק אינטראקטיבי בסגנון 'גיטר הירו', שיאפשר למבקרים לחוות נגינה עם הצלילים המקומיים.

מרוקו-אנדלוסיה: מוקדש למסורת המרוקאית ולהשפעות הספרדיות. החלל עוצב על ידי האמן אברהם אברזל. המוסיקה במקום היא מרוקאית-אנדלוסית. המבקרים יכולים ליהנות מסרטון המציג את התרבות המקומית וכלי נגינה ייחודיים לאזור, בהם ג'ונברי מרוקאי, קאחון מלבני, ראבאב מרוקאי ועוד. בנוסף ניתן ליהנות מהמשחק האינטראקטיבי, 'שולחן ארבעת היסודות', בו יוכלו המבקרים להתנסות בניגון בכלים המיוחדים.

עירק, סוריה, מצרים והודו: חלל המעוצב בשלל סגנונות, בצבעי אדמה ובקשתות ארכיטקטוניות מרשימות. על תקרת החלל הקמורה, תאורה ייחודית שמשרה בחלל אווירה של רוגע ושלווה. בחלל זה פינת האזנה בה יוכל המבקר להקשיב לשלל סגנונות המוסיקה והפיוט העתיקים המאפיינים את יהדות בבל, חאלב, מצרים וקוצ'ין. בין כלי הנגינה שמוצגים: נבל מקראי, עוד סורי, שהנאי הודי, דרבוקה מצרית, דודוק ארמני ועוד.

אירופה ואשכנז: זהו חלל המשלב בין התרבות היהודית האירופאית הוותיקה והעכשווית.
חלל אירופה ואשכנז מוצג ספר דיגיטלי ענק המעניק חוויה אינטראקטיבית, עם פרטים ביבליוגרפיים על דמויות מפתח שהשפיעו על המוסיקה היהודית המוצגת בכל שאר החללים.

תקרת ורצפת החלל מייצגות תקופות שונות בהיסטוריה היהודית וברקע מלווים צלילי פעמוני רוח, התלויים מעל התצוגה המרכזית בחדר. בין כלי הנגינה בחלל זה ניתן למצוא חמת חלילים סקוטית, כינור פולני, ציתר צרפתי, סקסופון טנור, קרן אירופאי ועוד.

ארצות הבלקן: זהו חדר המעוצב בצבעים כחולים ובהירים בהשראת האזור. בחלל מוצג סרטון בו מספרים יהודים שחיו באזור על התרבות המיוחדת ואורח החיים המוסיקלי הייחודי בבלקן. המבקרים בחלל זה נהנים ממשחק אינטראקטיבי תחרותי, בו יבדקו את מיומנותם בכלי נשיפה אופייניים לאזור. בין כלי הנגינה המוצגים בחלל זה ניתן למצוא את הבוזוקי היווני, בללאיקה בולגרית, גוסלה יוגוסלבי וקלרינט טורקי.

אפריקה ותימן: חלל המעוצב בהשראת הקשר המיוחד של היהודים באזור אל האדמה והרוחניות. רוב כלי הנגינה המוצגים בחלל הינם כלי הקשה, שמקורם במדינות מרכז אפריקה השונות. בחלל זה יכולים המבקרים להתנסות בנגינה בכלי הקשה אלקטרוניים שצלילם ישמע רק על ידי לבישת אוזניות הסיור. בין כלי הנגינה שיוצגו בחלל זה, גם קורה אפריקאית, פעמון דון דון, תוף גינאה כרר נבל אתיופי ושופרות תימנים.

החלל העברי: האחרון מבין שבעת החללים המוסיקליים. הוא מוקדש לקיבוץ הגלויות ולעברן המוסיקלי המיוחד של ארץ ישראל וירושלים. לצד כלי הנגינה מוצגים גם כתבים של יהודים שמספרים על ארץ ישראל בתקופות שונות בהיסטוריה: החל מתקופת בית המקדש הראשון ועד זמננו. בין כלי הנגינה שמוצגים בחלל ניתן למצוא שופרות שונים, נבל מקראי וכלי נגינה מודרניים שונים. בחלל העברי יכולים המבקרים לסייר בדגם של בית המקדש באמצעות משקפי מציאות וירטואלית, להאזין למוסיקה מקורית ולקחת חלק בעבודות בית המקדש השונות.

לצד המוזיאון פועלת חנות מוסיקה ייחודית, בה ניתן לרכוש מזכרות ופריטי מעוצבים הקשורים לעולם המוסיקה העברית והיהודית.

המוזיאון פתוח בימים ראשון עד חמישי, החל מהשעה 9 בבוקר ועד השעה 5 אחר הצהריים. בימי שישי עד השעה 1 בצהריים.

מוזיאון המוסיקה העברי. יואל משה סלומון 12, נחלת שבעה, ירושלים | 02-5406505.

מסג באילת

הסעות ביבנה